"מחכה לתוצאות של הבדיקות... איזה פחד!!!" (כתבה לי מטופלת השבוע)
זוכרת את עצמי, לפני טיול גדול לארה"ב, מחכה בהיסטריה לתוצאה של בדיקת קלפרוטקטין, שתגלה לי מה רמת הדלקת ותקבע אם אני יכולה לנסוע (פחדתי שאאלץ להתאשפז בחו"ל ואהרוס לכולם את הטיול).
זוכרת את עצמי, אפילו עם בדיקות דם פשוטות, מחכה לבעלי שיחזור בערב כדי לבדוק את התוצאות, כי לא יכולתי לשאת את החרדה שעלתה בי למראה מדדים מחוץ לנורמה.
זר לא יבין זאת, אבל אני בטוחה שהרבה חולים כרוניים מבינים אותי.
במחלה כרונית המצב אף פעם לא ממש ידוע... לפעמים אתה מרגיש שהכל בסדר והבדיקות מראות דלקת פעילה. לפעמים אתה מרגיש איום ונורא והבדיקות דווקא בסדר גמור.
פעם חשבתי שהבדיקות חורצות את גורלי לפה או לפה, לבריאות או לחולי.
היום אני חושבת אחרת.
אני רוצה לשתף אתכם בשתי תובנות שעזרו לי להפסיק לפחד מתוצאות הבדיקות -
1. תוצאות בדיקות הן רק התמונה הגופנית שלנו בנקודת זמן מסוימת.
זה הכל! זה כל הזמן משתנה. הדלקת באה והולכת. בנוסף, עם השנים, הבנתי איך אני יכולה להשפיע על המדדים להשתנות בכיוון הרצוי (תזונה, טיפול סיני, פעילות גופנית, מדיטציה) ותחושת השליטה שלי גברה.
2. הממדים הגופניים הם רק חלק מהרגשת הבריאות הכוללת.
ע"פ תפיסת בריאות הוליסטית, הרגשת הבריאות שלנו מורכבת מחמישה גורמים:
גופני - הסימפטומים הפיזיים, מדדים קליניים, תחושות גופניות. רגשי - התנהלות רגשית, אקלים רגשי דומיננטי (האם אני רוב היום מוטרדת/ כועסת/ שלווה/ שמחה...). קוגניטיבי - מחשבות, תוכן מחשבתי, חזרתיות של מחשבות, גמישות מחשבתית (למשל, האם אני כל היום חושבת על המחלה או גם על הדברים הטובים שיש לי בחיים). התנהגותי - מעשיי בפועל, האם אני עושה את מה שאני יודעת שתורם לי לבריאות? האם אני עושה דברים שגורמים לי אושר או רק עסוקה במחלה או במטלות? האם אני מתנהגת בפועל לפי הערכים שאני מאמינה בהם? ורוחני - קיומי - משמעות החיים לתפיסתנו, שעשויה להשתנות בתקופות שונות בחיים (מה באמת חשוב ומשמעותי בעיניי, הסיבה שבגללה אני נשארת פה).
לכולנו יש גורמים מסוימים שיותר דומיננטים מאחרים, אבל כל הגורמים הללו קובעים אם נרגיש "בריאים" או "חולים". הגורם הגופני הוא רק אחד מהם.
לסיום, כמובן שאני לא מתכוונת שצריך להתעלם מתוצאות של בדיקות, אבל לא חייבים להתייחס אליהן כאל כוח חיצוני חורץ גורלות.
הרבה בריאות ואהבה, חברים ❤️